שמורת טבע Rila - קשקושים כלליים
אז כמו שאמרתי, לא באמת תיכננו משהו מדויק, אבל כיוון כללי היה לנו. בדיוק כמו פירין, גם את Rila אפשר להתחיל מכמה מקומות ולבנות מסלולים שונים בקלות. אנחנו החלטנו להתחיל מ- Sapareva Banya. איך מגיעים לשם מבנסקו? נעזרנו באתר הזה. רוב המידע בו עדכני אבל עדיף לוודא בתחנות או אצל המקומיים, כי יש טעויות לפעמים.
רילה היא שמורה יותר גדולה מפירין ויש בה כמה נקודות עניין מרכזיות שמוכרות לציבור:
- מוסלה - Musala - ההר הכי גבוה בבולגריה, 2925 מ' מעל פני הים. ההר נמצא בחלק המרכזי של שמורה, לא רחוק מהעיר בורובץ - Borovets.
- שבעת האגמים - Sedemte Ezera - אזור שבו מקובצים 7 אגמים לא גדולים. בהרבה כתבות מופיע כטרק שבעת האגמים מה שעלול לבלבל.
- מנזר הרילה - Rilski Manastir - גדול ויפה. הוא גם המנזר הכי גדול/ותיק באירופה/מזרח אירופה. לא זוכר.
אז התכנון המקורי היה כמו שמופיע במפה:
- ביום הראשון נסיעות והגעה ל- Pionerska/Skakavitsa, תלוי בהספק
- ביום השני הליכה דרום מערבה לכיוון איבן ואזוב - Ivan Vazov דרך אזור שבעת האגמים
- ביום השלישי ירידה למנזר ועליה ל- Malyovitsa - תכנון מעט יומרני בדיעבד(יפורט בהמשך)
- עוד יומיים-שלושה הליכה מזרחה כאשר מקיפים את Central Rila Reserve מדרום
- ביום האחרון עלייה למוסלה - Musala - תמונות עם הדגל ועם פיליפ ואז ירידה לכיוון בורובץ - Borovets
מה יצא מזה תדעו בהמשך.
טרק ה- Rila - היום הראשון
קמנו לפני הזיחה כדי להספיק לקחת את הכביסה מבעלי הבית, לארוז אותה לתיקים ולהגיע לתחנת האוטובוסים ביציאה מהעיר. בעלי הבית לא היו מודעים לתכנית הזאת והמשיכו לישון. אז ארזנו את התיקים ללא הכביסה וכשהם התעוררו פשוט דחפנו הכל פנימה. בשביל קיריל זה לא היה שונה משיטת האריזה הרגילה שלו.
בחצר היו מלא שקים עם פלפלים טריים שהם גידלו לחורף, אז קיבלנו כמה לדרך, אמרנו יפה שלום והלכנו לתחנה. מזג האוויר השתפר מאוד, השמיים היו בהירים ואפשר היה לראות את הפסגות, שבינתיים הפכו להיות מושלגות, בהם טיילנו עד לא מזמן.
למרבה ההפתעה האוטובוס הגיע בול בזמן ולקח אותנו ל- Blagoevgrad. שם קנינו מאפה מגעיל והמשכנו באוטובוס הבא ל- Dupnica. שם קנינו עוד מאפה מגעיל ולקנו אוטובוס ל- Sapareva Banya. באוטובוס האחרון פגשנו בחורה מקומית שבאופן חריג דיברה אנגלית ולומדת מנהל עסקים. את banya היא הגדירה כ "it's a town, but actually it's a village". בזמן שגוראן וקיריל תיחקרו את הבחורה, קיריל נתפס ע"י שיכור מקומי שסיפר בהתלהבות שהיה 11 פעמים ברוסיה ועוד הרבה דברים מלאי תוכן. מזל שהנסיעה נגמרה.
נכנסנו למסעדת פועלים קטנה ובעלת המקום/המלצרית ניסתה להסביר לנו במילים ובציורים מאיפה מתחיל המסלול. בדיעבד, היא לא הצליחה יותר מדי.
לפני שיצאנו לדרך ניסינו למצוא כספומט, ללא הצלחה. מה שכן מצאנו זה זוג ישראלים שבדיוק ירדו מההר. הם היו מאוד מדוכאים, לא ידע איפה הם ומאיפה באו והדבר היחיד שהם ידעו להגיד לנו זה: "קור, שלג, גשם..."
גוראן אחרי ששמע את זה אמר לאחרים: "הלוואי שיישאר גם לנו לראות קצת שלג".
התחנה הראשונה בדרך היא Пачинище - Pachinishte. לשם יש כביש סלול. בגלל השעה המאוחרת יחסית ומזג האוויר הלא אידאלי חשבנו לתפוס לשם טרמפ אך ללא הצלחה. לכן התחלנו ללכת ברחובות העיירה ולחפש נקודת התחלה של המסלול. בכל העיירה אין שום זכר למסלול, שזהו אגב מסלול E4 האדום, חוצה אירופה. הפיתרון האפשרי לבעית מציאת המסלול הוא הליכה על הכביש, הוא מגיע לאותו מקום. השביל חוצה את הכביש מספר רב של פעמים, באחד מהם אפשר להתחבר לשביל.
איכשהו מצאנו משהו שנראה כמו המסלול ובכיוון כללי נכון אז זרמנו. אחרי כשעה הליכה באמת הופיעו הסימונים. אקדים ואומר שהסימונים ב- Rila הרבה פחות טובים מב- Pirin.
המסלול עובר ברובו על שביל ג'יפים. העליות תלולות אבל מחממות. באחד המקומות שהיינו אמורים לחצות כביש יש סימון של מסעדה במפה (2014). במקום המסעדה היו הריסות. חצי שנה קשה עברה על המקום כנראה.
משם המשכנו עם המסלול הצבעוני שגם כן מסומן לסירוגין ובחלקו מצטלב עם הכביש ואין מנוס אלא ללכת בשוליים. כהרגלנו היינו היחידים על המסלול חוץ מפעם אחת שחלפו על פנינו בחור ובחורה במעילים תואמים בצבע תכלת. אחד מאיתנו מיד הסיק - "ישראלים". בהמשך תדעו אם צדקנו.
המסלול הוביל ל- Пионерска - Pionerska שזאת הייתה המטרה הראשונית. הגענו מוקדם יחסית ואם לא היינו מפונקים היינו מספיקים להמשיך עד ל- Скакавица - Skakavitsa.
נכנסנו לבקתה לאכול מרק ולדבר עם בעל הבית. הוא דיבר אנגלית טובה. מסתבר שהוא קנה את הבקתה לפני שנה-שנתיים, שיפץ אותה בעצמו, וכל מה שמעץ בבקתה הוא בנה בעצמו. כל המטבח מקושט בארגזי יין. מסתבר שהבחור היה פעם ייבואן יינות. תוך כדי הסיפורים והמרק, שמנו לב שהוא ועובדיו מכינים Кисело Мляко (היוגורט הטעים שגילינו בטרק הקודם) וזה אמור להיות מוכן בבוקר.
בעל הבית אמר שבלילה צפוי לרדת שלג ויהיה קר מאוד אבל מחר יתחמם. בשלב הזה עוד לא החלטנו אם לפתוח אוהל בחוץ או לישון בבקתה.
לא היינו לבד בבקתה, היו שם כמה חבר'ה בולגרים שבאו עם רכבים לחגוג יום הולדת לאחד מהם. החגיגות כללו בעיקר 10 בקבוקי בירה בנפח 2.5 ליטר! החלטנו שחייבים לעזור להם לחגוג.
התפרסנו כולם ביחד בשולחן ענק והתחלנו לחגוג. הם סיפרו לנו שמישה וסשה זה שמות נשיים בבולגריה. ולבנים קוראים מישו וסשו.
ככל שהערב התקדם, הבירה והאוכל זרמו בשולחן. בעל הבקתה הכניס לתנור תפוחי אדמה עם חתיכות שומן חזיר מעליהם. ואז הזמין את כל השולחן לטעום. וזה היה הדבר השני הטעים שאכלנו בבולגריה!
בעל הבקתה שם לב שאנחנו כל הזמן פוזלים לכיוון ה- Кисело Мляко ואמר שבבוקר אפשר לאכול אותו או עם ריבה או עם "דבש" שמכינים מקוצים של עץ אורן. חלק מהקופסאות הם כיסו עם נייר כסף ולא מכסה. חשבנו שזה מסיבה כלשהי, הסתבר שפשוט נגמרו להם המכסים. לאחר מכן הם כיסו הכל בכמה שמיכות צמר למשך הלילה.
אחרי הבירה הגיע הזמן, איך לא, לראקיה ביתית שחיממה מבפנים בזמן שהתנור חימם מבחוץ. במסך טלוויזיה היה משחק של יובה, שם ניצחנו 3-0.
חלק מהחבר'ה הלכו לעשות טיול קצר בחוץ, וקיריל וקיריל הצטרפו אליהם. אני נשארתי לתחקר את הבנות על מה אפשר לעשות בסופיה, איפה מוצאים אוכל טעים וכו'... הבנות אמרו שבעיירה דופניצה - Dupnitsa יש את הקציצות הכי טעימות בבולגריה וכשנהיה שם פשוט לשאול בכל מקום "Геде кюфте?" יש שני מקומות שנמצאים אחד מול השני והדעות חלוקות מי טוב יותר. אבל ללא ספק זה אחד משניהם. "Ранко vs. Джери". בהמשך למידע הזה יהיה ערך גבוה מאוד ולא קשור לקיבה שלנו!
בנוסף, דיאנה (אחת משתי הבנות) המליצה על משקה בשם Боза - Boza. אפרט בהמשך, אבל רק אגיד שאנחנו קצת פחות אוהבים את דיאנה. :)
אחרי כל המידע, האלכוהול והאוכל הזה, פרשנו לישון. שמנו שעון מעורר ל- 6 בבוקר. אופטימי.
ולסיכום, Геде???
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה