היום הזה כל כך משעמם והפוסט הזה כל כך מיותר שאפילו אין לי שום תמונה שצולמה ביום הזה. אבל למען הסדר הטוב הדברים אמורים להיאמר.
המטרות שהיו לנו ליום הזה(בסדר חשיבות יורד):
- לאכול
- לאכול שוב
- עוד קצת לאכול
- לקנות בלון גז חדש
- לתכנן את הטרק הבא
אז כמו במצופה ביום חופש קמנו ב-12 והלכנו לאכול. בחוץ היה גשם קל. ברחוב פגשנו את בעל הבית והוא המליץ לנו על מסעדה כלשהי. המסעדה הייתה ענקית, ריקה מאדם וכמובן.... לא טעימה. אבל אנחנו כבר לא מצפים לכלום.
אחרי האוכל הלכנו לשוטט בעיר ותוך כדי להשלים אוכל לטרק הבא וסתם לחפש דברים מעניינים. את הדרים המעניינים לא מצאנו. אפילו באשדוד יש יותר חיים.
חזרנו להוסטל בניסיון לתכנן את הטרק השני, התייאשנו מהר והחלטנו לזרום. רק קבענו איפה מתחילים מחר בבוקר וקיפלנו את המפות.
הדבר היחיד שבשבילו שווה לפתוח את העמוד הזה קרה בערב.
החלטנו ללכת לנשנש משהו(איך לא). אבל רוב הבגדים והנעליים היו בתהליך ייבוש לקראת מחר ובחוץ היה קריר. אז התלבשנו במה שהיה: שורש עם גרביים, קרוקס עם גרביים, טרנינג, וכמובן הכובעים(התמונה להמחשה, של הכובע, בלבד)... בשביל לשמור מעט כל כבודה של ארצנו החלטנו שהיום בערב אנחנו נהיה ממלטה. קיריל גם הגדיל ראש ובדק שבירת מלטה היא העיר ולטה. שלא ניפול בפח!
המקום שתכננו לאכול בו התברר כמסעדה די מפוארת, אבל המלטזים האלה, אין להם בושה!
אחרי שיחה קצרה עם המלצר, וסיפור קורע לב על על מלטה, ביקשנו ראקיה וצ'יפס עם בולגרית מהמלצר. הוא התלהם שלא שותים ראקיה עם צ'יפס. וכדי להצדיק את אמינות האמירה, סיפר שכבר שהיה קטן, אמא שלו נהגה לטבול אצבע בראקיה ולתת לו למצוץ אותה. בקיצור, אלכוהוליסט מלידה.
שיתפנו פעולה, ושאלנו עם מה כן שותים ראקיה? עם סלט שופסקה כמובן. (shopska salad).
שמענו לא פעם, שזה אחד המאכלים המסורתיים בבולגריה, אבל אף פעם לא באמת רצינו להזמין, אבל הפעם החלטנו לטעום. המלצר כמובן התגאה שזאת המנה הכי טעימה בעולם ואפילו זכתה בתואר "מנת השנה" בשנה החולפת. הסוף ידוע מראש. עוד שקר בולגרי נחשף, כאשר סלט ירקות בסיסי עם קצת גבינה בולגרית מעל נחת על השולחן. כמו שאמרתי, אנחנו כבר לא מצפים לכלום :)
שבעים ועייפים חזרנו לישון. מחר מתחיל הטרק השני בהרי Rila. השמורה שכוללת בתוכה את ההר הגבוה בבולגריה - מוסלה (Musala). הדגל ופיליפ כבר מוכנים!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה