יום שישי, 27 במרץ 2015

בולגריה - יום 4 - направо (טרק ה- Pirin)

טרק ה- Pirin- היום השלישי

היום הזה הוא יום מיוחד. מהסיבה הפשוטה שהוא לא התחיל בעלייה קשה וארוכה אלא סתם, הליכה בינונית שכזו.

היעד שהוצב הוא עיירה (כפר) Яне Сандански - Yane Sandanski. הנקודה (כמעט) הכי דרומית בצד הזה של המפה של הפארק (ובכלל במפות שפרסמתי קודם). רק העיירה Пирин - Pirin דרומית יותר. כנראה שתיירים פשוטי עם לא אמורים להגיע מעבר לזה, אלא אם הם ממשיכים ליוון. המסלול שמוביל לשם הוא צהוב שבתחילתו מתלכד עם מסלול כחול שבהמשך מתפצל מערבה.

אחרי המבול של ערב האתמול התעוררנו ליום בהיר והתחלנו לקפל את כל הציוד שלנו (שפרוס בכל החדר) לתיקים. כמובן שעל הדרך הערנו את השכן המסתורי, אבל הוא לא הביע תלונות, בכל זאת הוא לא ישראלי.
ישראלים ראשונים דווקא כן פגשנו בבקתה, אבל ברחנו לפני שהם הספיקו לחלוק איתנו חוויות מהארץ.


אז בישלנו דייסה במרפסת, וכמו אורחים טובים ומפונקים הזמנו משהו שהיה ממש מגעיל מהמטבח המקומי... נשמע מוכר?
כמה תמונות של הנוף ויצאנו לדרך. כבר בתחילת המסלול עקפנו קבוצה של הרבה ילדות. נראה כמו טיול שנתי. עצרתי לרגע להסתכל על המפה ובדיוק חלפה על פניי גברת גדולת ממדים וסימנה לאן להמשיך. חייכתי בנימוס והמשכתי. תזכרו את הגברת, היא עוד תחזור.

אחרי מעט מאוד הליכה עצרנו על שפת האגם לספוג קצת נוף וטבע. בצלע ההר לא רחוק משם, בחור מקומי ספג פטריות לתוך התיק שלו. התגנב לנו חשד שאלה לא פטריות רגילות.










אחרי עוד קצת עליה מגיעים לפס ומשם מתחילים לרדת עד ליעד. שם המסלולים מתפצלים, אנחנו עם הצהוב. בפס קר. קר מאוד, כי יש רוח חזקה. ברגע שיורדים מעט חוזר להיות חם ונעים.


הירידה מובילה לתוך עמק המלא באגמים קטנים וערוצי נחל צרים. הנוף מתאפיין בעיקר בגללים של פרות ומהם צומחות פטריות. מצאנו שלקפץ מעל ערוצי הנחל הצרים זה עיסוק מעניין ובכך העברנו לא מעט זמן, עד שהגענו לאגם להפסקת תה. אני בישלתי את התה, הקירילים בזמן הזה החליטו לתת טבילה באגם. בעירום כמובן. לכבוד האירוע גם פתחנו את אחד הנקניקים שקנינו בשוק ואכלנו צהריים.


בלי ששמים לב, או שזה רק אני, הנוף מתחלף ליער שהולך ונהיה סבוך עם הזמן. הירידה נהיית חדה ומפותלת יותר והעצים גבוהים יותר. לבסוף מגיעים למפל קטן, ושם תחנת שאיבה קטנה. לשם כבר יש גישה עם הרכב, מה שבולגרי ובולגריה הוכיחו כאשר באו עם הפיאט שלהם עד לשם. הם נשאו 4 דליים ענקיים והתכוונו לקטוף לתוכם משקל אסטרונומי של אוכמניות.


קיריל הלך להתייעץ לגבי המשך הדרך. האישה אמרה לו לא ללכת направо שזה "ימינה" ברוסית, אבל כמו שגילינו בהמשך הטיול, בבולגרית זה "ישר". לך תבין. האישה גם אמרה שנראה "אלפי בתים" וככה נדע שאנחנו בכיוון.
בזמן שהלכתי רגע לצד (לא צריך לפרט למה, נכון?) יצא זקן מהיער וקיריל הציע לו תה. הוא הנהן בחיוב עם הראש והמשיך בהליכה מהירה. לא מתרגלים לזה גם אחרי שבועיים. אותי ברגע זה הטריד יותר שהבחור לא ישים לב שאני מתחבא בשיחים, מטר מהכביש :)


למרות שהיה נראה שהאישה יודעת על מה היא מדברת, הלכנו ימינה כי לשם הוביל הסימון שנעלם עם הזמן מה שגרם לנו לפקפק בנכונות הבחירה.
אחרי כשעה של חוסר ודאות מתחילים לראות בתים שנראה שפעם היו מפוארים אבל היום נטושים לגמרי. ממש עיר רפאים. אלפים לא היו שם אבל הבנו שכנראה לזה האישה התכוונה. על מנת לוודא עצרנו שני חבר'ה על אופנוע(בצורתו הכללית הזכיר אופנוע, בתכל'ס נראה שהיה מורכב מכל הבא ליד ובעיקר דבק) שמרחוק נראו כמו ילד וילדה והתבררו כשני גברים מחוספסים והם אישרו שאנחנו בכיוון.


לבסוף הגענו לכפר, והלכנו לראות מפל מפורסם. כל כך מפורסם שיש אפילו חץ שמצביע אליו מהכביש. נכנסנו למסעדה של הבקתה הפעילה ואכלנו מרק, ושתינו בירה. הבירה הייתה מעולה. המרק הרבה פחות, כי הופשר ממרק קפוא. ככה זה כשבאים ב- off season. 


התחלנו לחפש מקום לפתוח אוהל. קיריל וקיריל ממש לא רצו לפתוח אוהל באמצע פיסת דשא שהייתה בכפר מחשש שידרסו אותנו שם. תוך כדי החיפושים פגשנו בחור, מבוגר, שדיבר רוסית. הוא סיפר שבמקור הוא מטשקנט (אוזבקיסטן), נשוי לבולגריה, גר ביוון והגיע לשם עם נכדו בטרנזיט שלו לחופשה ולמחייתו הוא מאמן טניס. מומלץ מאוד לדבר עם אנשים רנדומליים ברחוב, פוגשים דמויות מעניינות.
הוא ייעץ לנו לישון בחצר של בית ספר נטוש, שם היה פיסת דשא יפה וענקית ומגודרת. וככה עשינו.
לפני השינה אני וקיריל הלכנו לכיוון המפל לעשות את מה שעושים לפני השינה. בגלל שהשביל הוא חד נתיבי, נתקעתי שם בחושך לחכות עד שקיריל יסיים את הפרוצדורה.


בזמן שהדלקנו מדורה ובישלנו אוכל, הגיעו המגניבים המקומיים עם מכוניות "כאילו ספורט".  גם הם, ישבו כשעה ליד המפל והלכו לדרכם.





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה